לחדר האוכל באהבה
ביום פרידה נזכור לך טובה
על הימים והלילות
ועל הרבה שנים טובות
שבחיקך בילינו
רקדנו, שרנו ושתינו
בקומזיצים קטנים וגם גדולים.
ובליל סגריר, גשמים וסערה
עת האופה זורק “הג’יפט” בהנאה
אל תוך תנור המאפיה
ישבו סביבו החברים בסך
והתחממו על יד האח.
עברו שנים –
גדלת, השתנית מבחוץ ומבפנים
במקום חלון הכניסו דלת
במקום דלתות הכניסו חלונות.
שברי קירות, אבני בזלת
מטבח גדול הוסיפו לצדו.
מרפסת פה, מרפסת שם
מחסן, גגון ומחסנון…
אך העיקר נשאר –
של התנור הקיר החם
(לא נשכחנו לעולם!)
ובלילות קרים
היו בתור מתחממים.
ושוב עברו שנים –
פה ושם הוסיפו שכלולים
(וכמובן גם גגונים)
במקום הלוקסים יש חשמל
במקום הקיר החם
הופיע חור בשביל מיחם.
(אמנם – תה לא היה שם מעולם)
והישוב בלי עין הרע
הלך, גדל מדי שנה
עם נוער, גרעינים, אורחים וזמניים…
ושוב לך תפקיד חדש כבר יש
אולם בשביל קולנוע התחלת לשמש
ובלילות גשומים
באים בהמונים
מצטופפים ומזיעים.
ועוד נזכור ולא נשכח
ה”אספות” שם במטבח
בשעת שיחה או הרצאה…
השולחנות ל”ותיקים”
עם מקומות “מזרח” קבועים.
שולחן ממול המחלקת
משם אפשר לרמוז בשקט
ולקבל מנה נוספת
עם פשטידה ולפת…
ועל הכל, על טוב ורע
נזכור אותך אך לטובה
נזכור תמיד, לעולמים
ונספר לבני בנים.
