“השביל הזה מתחיל כאן”

בית העלמין כפר-גלעדי תל-חי  – זוהר מונסונגו, 

בית העלמין בכפר גלעדי תל חי זוהר מונסונגו

באמצע מלחמת העולם הראשונה 1916 הוקמו שתי קבוצות חקלאיות כפר- גלעדי ותל-חי בצפון הגליל העליון המזרחי. כפר-גלעדי ותל-חי הוקמו בקרבה של כמה מאות מטרים אחת מהשנייה . בשטח שבין שתי הקבוצות על גבעה נפרדת וקרובה, יש חלקת אדמה.” ישראל גלעדי הציע את מקום בית עלמין, עד מאורעות תל חי לא הזדקקו שני הישובים לבית עלמין.”

הקמת בית העלמין והתפתחותו

הנקברים הראשונים בבית העלמין היו: שניאור שפושניק שנהרג בכ’ כסלו תר”פ ואהרון שר שנפל בי”ז  בשבת תר”פ , הם נפלו בסמוך לתל-חי . בקרב תל-חי שהתרחש בי”א אדר תר”פ  בו נהרגו ששה חברים נוספים, בראשם יוסף טרומפלדור שהפך לסמל של גיבור לאומי. הרוגי קרב תל – חי נקברו זמנית בכפר גלעדי ועצמותיהם הועברו בי”ד אדר תרפ”ד 1924 לקבר אחים אחד. לימים נבנתה מעל קבר האחים מצבת “האריה השואג” לזכר שמונת חללי תל-חי.

משנות העשרים של המאה העשרים ואילך נקברו מספר חברי תל- חי ומגיניה בחלקה סמוכה מדרום לקבר האחים של נופלי קרב תל-חי.

ב- 1929 פנה נחום הורביץ  לראשונה ליוסף נחמני, שניהם ותיקי ארגון “השומר” בדבר “חובה מוסרית לקבץ את החברים יחד מחדש ולהעמיד להם מקום מכובד”. בתחילת שנות ה- 30 הובאו לקבורה מחודשת ששה אנשי “השומר” שנקברו במקומות שונים בגליל.

טובה אלמנת מנדל פורטוגלי כתבה אודות המהלך :”לא היה זה מעשה מקובל באותן השנים ,ובארץ – וקשה לתאר במילים מה  התרחש אז בנפשותינו…מאז מותם לא חדלו לחיות בתוכנו, ללוותנו בכל מעשינו כדרכם מאז… אולם ידענו, שילדינו צריכים לסמל זה של קירבה, של רציפות החיים, של זיכרון מוחשי לאבותיהם שמתו.” (ספר “השומר” דברי חברים, עמ’ 446).

ב-1949 הוקמה החלקה הצבאית ע”י יחידת ההנצחה של משרד הביטחון מצפון לחלקת חללי קרב תל – חי . בחלקה קבורים כיום 31 חללים חברי הקיבוץ מתוך 33 חללים. אבן יזכור של אברהם קסטן ואברהם שטרלינגר נכללים בחלקה זו, אך הם קבורים במקומות שונים באזור על אף היותם חברי כפר-גלעדי במותם.

חלקת “השומר” הוקמה על-ידי הוועדה להנצחת “השומר” בין השנים 1950 -1962. רוב אנשי ונשות “השומר” קבורים ב- 118 קברים למעט שתי נשות “השומר” שביקשו להיקבר בבית העלמין אך לא בחלקת “השומר”. חברי “השומר” נוספים שאינם טמונים שם, מוזכרים בחלקה על גבי לוחיות אבן המציינות שמם, תאריך פטירתם ומקום קבורתם.

ב-1979 הכירה המדינה באנדרטת “האריה השואג” ורחבת המסדרים כאתר הנצחה לאומי, בהמשך נכללו גם חלקת תל-חי ומגיניה, החלקה הצבאית וחלקת “השומר” כחלקות הנצחה לאומיות. דבר שמעלה את ערכו וחשיבותו בהיבט הארצי-לאומי.

באוגוסט 2006 בעת מלחמת לבנון השנייה, נפלה קטיושה בכניסה הצפון מערבית של בית העלמין וגרמה למותם של 12 חיילי מילואים מגדוד צנחנים 9255. אנדרטה לזכרם הוקמה בסמוך למקום הנפילה. לצידה תמונות ההרוגים עם שמותיהם בכל אחת מהנקודות שהחללים נפלו.

החלקה האזרחית 

ב-1924 נקברה החברה הראשונה פסיה (אברמסון) ספקטור . הנפטרים אחריה נקברו בסמוך לחלקות ההנצחה הלאומית. כך, שנוצרה מעין מעטפת סביבן בחברי הקיבוץ.

חלקות קבר משפחתיות שתי נשים מארגון “השומר” התאחדו לאחר מותן עם משפחותיהן: משפחת וליבושביץ עם אחייה נשותיהן ואחיינה של מניה שוחט. משפחת דרכלר  עם האחיות: דבורה (מחללי תל-חי)  וחיה קרול (דרכלר). אלו קבורים בין חלקת “השומר” לבין מצבת “האריה השואג” זה ליד זה.

חלקת “השומר” מכיל שלוש שורות ארוכות ומדורגות של קברים אחת מול השנייה. במרכז החלקה דשא ומדרכות המשמש להתכנסויות וטקסים שנערכים במקום. בחזית החלקה מצד דרום, קיר אבנים עליו בולטת סיסמת “השומר” “בדם ואש יהודה תקום ובדם ואז יהודה נפלה”. (מתוך שיר הבריונים מאת יעקב כהן).

תכנון החלקה נעשה על-ידי האדריכל אוריאל שילר שתכנן גם את מבנה מוזיאון בית “השומר” המשקיף על בית עלמין זה. במימון הפנתיאון היו שותפים: משפחות “השומר” , משרד הביטחון -המחלקה להנצחת החייל, וועד הפועל של ההסתדרות, המועצה האזורית הגליל העליון, הסוכנות היהודית וכפר-גלעדי. המצבות שוות במראן אחת לשנייה בדומה למצבות של חלקה צבאית .אין הבדל מעמדות בין חברי הארגון הטמונים בה. בחלקה זו מתקיים בכל שנה בחול המועד ב’ של סוכות טקס אזכרה לכל חברי וחברות “השומר” בנוכחות בני משפחה וחברי כפר-גלעדי. טקס זה פותח את אירועי יום “השומר”.

חלקת חברי תל- חי ומגיניה

החלקה נמצאת מדרום למצבת “האריה השואג” , בחלקה קבורים חלוצים ומגינים  מתל-חי. אחת מחברות הקבוצה הייתה מַשָּׁהּ גּוֹלְד לבית מָלֵּר מַשָּׁה נפטרה בעת לידת בנה הראשון. היא הובאה למנוחות בבית העלמין זה, מעל קברה ניצבת מצבה מיוחדת אשר תוכננה וסותתה על ידי אלכסנדר זייד ביחד עם בעלה ,מֹשֶׁה גּוֹלְד. המצבה עשויה פלטת שיש ורוד עליה חקוקה מנורה שפוכה (סמל לחורבן המקדש)כאילו נשמתה עולה לשמיים, עליה חקוק השם משה (מאשה) ותאריך פטירתה י”ז ניסן תרפ”ד, בפינה שמאלית חרוט א. זיד. מעל המצבה ניצב עמוד שיש ורוד ועליו מונח  כד (מאבן בזלת) מעוטר זר חבצלות- כעין נר התמיד. את השלמת המצבה עשה בעלה של מַשָּׁה, מֹשֶׁה גּוֹלְד, בהוראות שקיבל מאלכסנדר זייד עצמו.– מטרה ותוכן חיים” היא נפטרה בגיל 22 בשנת  תרפ”ד 1924 .

חלקת “האריה השואג”

החלקה נחנכה ב-1934. לאחר קבורת חללי תל-חי בקבר אחים בשנת תרפ”ד 1924, נמצא המקום מוזנח ועזוב על-ידי סר אלפרד מונד (הלורד מלצ’ט) שביקר את המקום ב-1928. הוא החליט לממן מצבה ראויה להנצחת טרומפלדור וחבריו. לרעיון הצטרפו הוועד הלאומי והסתדרות העובדים. מצבת “האריה השואג” הוקמה על-ידי הפסל אברהם מלניקוב, והוא היה מראשוני אנדרטאות ההנצחה בארץ ישראל. האריה עומד על רגליו וראשו מורם בשאגה המביעה כאב. הפסל פונה מזרחה וסגנון הפיסול הוא אשורי. בחזית המצבה חקוק משפטו האחרון של טרומפלדור “טוב למות בעד ארצנו” ומתחת חקוקים שמותיהם של שמונת חללי תל-חי.

מזרחית ל”אריה השואג” נבנתה רחבת מסדרים והתכנסויות לאירועים שונים. במקום זה מתקיים טקס ההנצחה השנתי ביום י”א באדר בכל שנה בנוכחות אישיות בכירה מהממשלה וראשי המועצות האזוריות באזור.  הטקס הינו טקס צבאי רשמי הכולל קריאת “יזכור”, “אל מלא רחמים” משמר צבאי. בחלקו השני שירה, קטעי קריאה ונאומים. ברחבה זו גם מתקיים טקס יום הזיכרון לחללי צה”ל לבני כפר גלעדי.

מאחורי הפסל נמצאת מצבתם של הזוג שרלוטה ואברהם מלניקוב שביקשו בצוואתם להיקבר בסמוך לפסל “אריה השואג” שהוא ייצר.

החלקה הצבאית של חללי כפר –גלעדי

החלקה תוכננה על-ידי האדריכל אשר חירם מטעם משרד הביטחון והמחלקה להנצחת החייל. רוב המצבות זהות במראן, אך יש מספר מצבות מאבני הסביבה, גיר או בזלת עליהן חקוקים באבן שמותיהם של הנופלים, תאריך לידתם ופטירתם. בחלקה הצבאית קבורים גם חללים מ-1948 שהיה צורך לקבורה מהירה ולא היה בקיבוצם בית עלמין, לכן נקברו בכפר-גלעדי.

החלקה האזרחית

מכילה את חברי כפר-גלעדי, ילדים עד גיל 18 שנפטרו בנסיבות שונות, הורים של חברים ובני משפחה אחרים .חלקת ההורים והילדים סמוכות זו לזו והן מצויות ממערב לחלקת “האריה השואג” וחלקת חברי תל-חי ומגיניה. קבורת חברי הקיבוץ מתקיימת בצד דרום ומערב של בית העלמין. בצד צפון קיים שטח ייעודי עתידי פנוי לקבורה. כפר –גלעדי כקיבוץ פלורליסטי איפשר לאורך השנים למשפחות לבחור את אופי הקבורה ועיצוב המצבה לבן המשפחה הנפטר.