לילה בנעורים

בית הילדים שלנו נמצא באזור בתי הילדים, מסדרון ארוך חיבר את ששת החדרים בהם גרנו. בכל חדר היו שלוש ארבע מיטות בקצהו האחד של הבית נמצאה מקלחת הבנים ובקצה השני מקלחת הבנות. במרכז הבית היו בתי שימוש וכיורים האזור הסואן ביותר בבית בעיקר בשעות הקימה בבוקר ולפני השינה.

את הבית ניהלה ביד רמה פרומה המטפלת. פרומה ליוותה אותנו מכיתות יסוד ועד סיום ביה”ס. חמימות לא הייתה לה אבל דאגנות כן, זוכרת פעם שיצאתי מבית הילדים ללא מעיל ומגפים ופתאום החל לרדת גשם, פרומה הגיעה לבית הוריי עם מעיל ומגפים עבורי. ממנה למדנו חריצות מהי, למדנו לסדר ולארגן בכל ימי שישי ושלישי חיכו לנו בתא, בגדי הבוקר ובגדי הערב מקופלים ומסודרים. למדנו לנקות כי בכל שבוע שטפנו את החדרים שלנו ביסודיות ואוי למי שלא שטף מתחת למיטות, לפרומה אני חבה הרבה מהרגלי הסדר והניקיון של ביתי.

כמו להקת ציפורים המתכנסת ללינת לילה כך מתקבצים בני הנעורים כל ערב מכל פינות הקיבוץ לבית הילדים.

ועכשיו הבית רוחש, וגועש, רעש והמולה.

הכנת שיעורים? שואלת מישהי יופי! תביאי להעתיק?

הבאתי עוגה בואו לקפה בחדר שלי צועקת אחת הבנות במסדרון.

בחדר אחד יושבים שני חבר’ה ולומדים למבחן

מחדר אחר עולים צלילי נגינת חליל מישהי מתאמנת.

פול אנקה מתנגן על פטיפון ישן ושתי בנות רוקדות לא עלינו ריקוד סלוני

מישהו טס הלוך שוב על סקטים לאורך המסדרון

בחדר האחרון מתנהל ויכוח קולני

שכנתי לחדר ואני מתארגנות לשינה.

היא, שכנתי המאורגנת והמסודרת כבר הניחה את הבגדים לבוקר על הכיסא, קיפלה את הבגדים שהסירה, ארגנה את המחברות והספרים בתיק, שפשפה את שיניה כמו שהייתה אומרת וצוללת למיטה.

ואני, נכנסת ויוצאת מהחדר, מפטפטת עם חברות, מנסה לארגן את התיק, מצטרפת לקפה, שותפה לוויכוח בקיצור מבזבזת את הזמן.

השעה כבר מאוחרת, לאט, לאט, מתכנסים כלם בחדרים האורות כבו הבית נרגע, גם פול אנקה כבר שותק, אני סוף סוף ארגנתי את התיק למחר, נכנסת למיטה עם ספר.

לילה טוב אני לוחשת לשכנתי אבל אין תשובה, היא כבר שקעה בשינה עמוקה.

דממה בבית.