המוזוליאום בכפר גלעדי או הקבר הרומי מאת יעקב קפלן

כפר גלעדי שוכנת על גבעה מוקפת אתרים קדומים. מצפון משתרע תל גדול – אבל אל-קמח או אבל בית מעכה הנזכר במקרא. על גבעה הגובלת במימי הרואחינה, נמצאים כמה אתרים קדומים, חבויים בתוך הקרקע ובלתי נראים כמעט לעין, מתקופת האבן החדשה – התקופה הכנענית הקדומה. ממערב, בשולי ההרים, נמצאת חירבת ניחא היא כנראה ינוח המקראית. חירבה זו היא מהתקופה ההלניסטית ביזנטית ונשמרו בה מבנים מאבן גזית. מדרום מערב למשק, בדרך למרגליות נמצא קבר שנחשפו בו שרידי מוזוליאום. כחמישים מטרים מדרום למוזולאום, בקרבת המעיינות – עינות גלעדי, נמצא תל קטן ונמוך שעליו פזורים שברי חרס רבים מהתקופה הישראלית התיכונה והתקופה הפרסית.

בסביבה זו עברה הדרך שהוליכה מדמשק לצור, בתקופת בית ראשון ושני.

שרידי הבנייה של המוזוליאום אינם היחידים במקום. מצפון להם, בתוך הקרקע נשתמרו חלקי קירות של מבנים נוספים. מסביב למוזוליאום אפשר להבחין בראשי הקירות ובעיקר ראוי לשים לב לקיר הארוך המתחיל במדרון אשר ממערב למבנה ונמשך לאורך מאה מטרים. בשטח מסביב נמצאו שברי חרס מן המאה הראשונה לפני הספירה ועד למאה החמישית לספירה. בין השאר נתגלו מטבעות מהתקופה ההליניסטית וביניהם שקל של העיר צור.

סיורי הראשון באתר נערך בשנת 1956 וכעבור שנה נערכה החפירה הראשונה באתר. נחשפו יסודות המבנה ומפתן הכניסה. בחפירה התברר שהשריד הוא חלק תחתון של מוזולאום שמידותיו 9X9 מטר. במרכז ניצב ארון אבן ועליו כתובת בעברית, חקוקה בצד הצר – חיזקיה.

בשנת 1961 התחדשו החפירות. בחפירה זו התגלה מכסה ארון אבן על שכבת עפר. למוזוליאום אין רצפה ובמקומה מתמשך לאורך קירו המערבי פיר מלבני. בהמשך נתגלו שבעה קברים. היחוד של מוזוליאום שיש לו שלוש שכבות אשר אינן מונחות בסדר כרונולוגי. השכבה השנייה של שבעת הקברים היא יותר מאוחרת מהשכבה השנייה וזאת לפי הפגיעה בקברים. בקבר נמצאו ממצאים רבים שביניהם כלי זכוכית, מחרוזת מזהב, נזר זהב, עיטורים רבים על ארונות הקבורה ושתי כתובות.

ניתן לשאר שהיראקלידס בנה את הקבר לאביו חיזקיה, בתקווה להיקבר איתו ורק בתקופה יותר מאוחרת נחפרו שבעת הקברים הנוספים כקבורת משנה.

הממצאים נמצאים במוזיאון ישראל.

.