הנוטרים מאת אחיעם קרול
יחידת הנוטרים בגליל העליון היוותה את הגרעין הפעיל בהגנת הגליל העליון, החל בצפת וכלה במטולה. הנוטרים היו תמיד מאבטחים את עשרות העולים מהגבול הלבנוני ומובילים לנקודה הראשונה – כפר גלעדי ומשם שוב מאבטחים את תנועתם עד ראש פינה. העפלה הייתה ממרג’-עיון, דרך מטולה ומשם עד אחרי משטרת ראש פינה. את ראש פינה נאלצנו לעקוף ומשם כבר נסעו העולים באופן חופשי.
זכורה לי במיוחד עזרתם של הנוטרים בהעברת העולים על הכתפיים, בהרים, עד כפר גלעדי. את הקשרים עם המובילים והמבריחים יצרו מוסדות ההגנה. חלק מהם היו אנשי כפר גלעדי.
הושבעתי לאחר שעברתי קורס מ”מים, התמניתי כמפקד חבל צפון נפת תל חי. בחבל היו כל היישובים שמצפון לחולה. התמניתי
כקרופ-סרג’נט. תפקידי בנוטרות הייתה מסווה לתפקידי בהגנה.
תפקיד נוסף מלאו הנוטרים בסיוע והבטחת יישובים חדשים מרגע עליתם על הקרקע. לדוגמא לפני עלית דן ודפנה, כאשר בנו את הכביש אל הישובים החדשים היו הנוטרים למאבטחי הכביש ולשמירת הקרקע. כך גם לפני עלית מנרה לקרקע.
ברכישת נשק עסקו המ”נים (מחנה נייד) מהמבריחים הערבים והעבירו אותו לסליקים שונים. הפעילות נעשתה על ידי מוסד מסוים במסגרת ההגנה בראשותו של יהודה ארזי. זכור לי על מקרה שמ”נים היו מגיעים בחצות הלילה עם טנדר מלא בארגזים וכן נשק. היו נכנסים למשטרת חלסה (קריית שמונה) הבריטית ומקבלים מפתחות לשער שבגדר הצפון. כך הגענו לאילת השחר ועקפנו את משטרת ראש פינה. מאילת השחר הנשק הועבר לאנשי ההגנה.
קרו מקרים שעדויות נכתבו ביומן המשטרה, על מנת להכשיל את ההגנה. אנו מצאנו יומן אחר אשר התאים לאותה סידרה והוצאנו את היומן. ביומן המקורי שיננו את תוכן העדות והחזרנו למקומו.
היה מקרה שהורידו אותי בדרגה עקב אי מילוי פקודה של הקצין הבריטי. שלחתי את הסרג’נט של כפר גלעדי לקורס מ”מים וחיפיתי כל הזמן על העדרו בתירוצים שונים, בעיקר בבריאות לקויה. כשנגמר הקורס והסרג’נט חזר למשק, הוא נפגש עם הקצין הבריטי ואז התברר לקצין שכל התירוצים היו שקר וכזב. על כך הועמדתי למשפט והורדתי בדרגה.
הקצין סרג’נט מרטין ידע שתפקידי לשוטט בכל שטח הגליל ולכן מינה אותי כסרג’נט ספורט של הגדוד ואז יכולתי לנוע בחופשיות למלא את תפקידי בהגנה.
הנוטרים היו מזרמים שונים הן מהימין והן מהשמאל. אך תוך כדי עבודתנו היינו תמימי דעים ומאוחדים בענייני ההגנה. דבר זה עזר לנו להתגבר על גורמים בלתי רצויים שהופיעו באזורנו.
היחסים עם הערבים עד למלחמת השחרור היו מאוד תקינים, כי ה”מתואלים” הסובבים אותנו היו פעילים כל השנים הללו בהברחת נשק ועולים. זה יצר קשרים הדוקים ומנע תקריות. עד מלחמת השחרור מלאו המ”נים את אבטחת היישובים והעובדים בשדות כמו כן ליווי שירות ואבטחת הדרכים. עם פרוץ הקרבות פסקו קשרינו ללא יוצא מהכלל עם הערבים.
