עוזר (אוטו) נולד בלנטה –צ’כסלובקיה למשפחה ענפה בת תשע נפשות.

בסיום לימודיו בביה”ס תיכון המשיך את לימודיו בישיבה אך, המלחמה שיבשה את המשך לימודיו.

חלק ממשפחתו נלקח למחנה ריכז וחלק אחר הועבר למחנה עבודה. עוזר היה בין  אלו שנלקחו למחנה עבודה.

במחנה שהה 5 שנים והייתה זו עבורו תקופה קשה מאד.

בשנת 1943 הצליח לחמוק מן המחנה, באותה שנה פגש את הלה מי שתהייה  לרעייתו.

בשנת 1944 נפרדו דרכיהם, הלה הועברה למחנה ריכוז ועוזר נשלח לשהייה נוספת במחנה עבודה.

כאשר שוחררו מן המחנות נפגשו ונישאו.

בשנת 1945 יצאו מצ’כסלובקיה במטרה לעלות לא”י. דרכם הייתה ארוכה, מספר חודשים שהו במחנה מעבר בגרמניה כשהלה כבר בהריון עם בנם הבכור, בהגיעם לנמל חיפה נתפסה אוניתם ע”י הבריטים והם נשלחו לקפריסין, עוזר שהה במחנה כ-10 חודשים והלה עלתה לארץ בגפה וילדה את בנם יעקב.

לאחר האיחוד ביניהם חיו תקופה קצרה בבת- גלים ואח”כ בקריית חיים.

לפרנסתו עבד עוזר ביום ב”סולל בונה” ובערבים כגפיר, שם גם נולד בנם צביקה.

בשנת 1951 במסגרת “מהעיר לכפר” עברו לכפר גלעדי. כאן נולדו ילדיהם מרים ויורם.

במשך כל השנים נהג עוזר לספר לילדים ולמבוגרים את תלאותיו בתקופת השואה.

מידי שנה היה שר בניגון מיוחד את עשר המכות בסדר פסח של הקיבוץ.

עוזר היה איש צנוע, איש משפחה חם.

בשנותיו האחרונות סבל ממחלות רבות וב- 19.4.1994  נדם ליבו.

יהי זיכרו ברוך!.