נולד באיילת השחר, בהיותו בן שש עברו הוריו לכפר גלעדי עם
אחותו הבכורה צפרא ז”ל, בכפר גלעדי נולדו מיכה ואורה.

גדל בקבוצת ה”זית”, בשנת 1956 התקבלה הקבוצה
לחברות בכפר גלעדי. היה פעיל בחברת הילדים, הצטיין בלימודיו וכספורטאי בכדור -רגל
וכן בקבוצת הכדור- סל של כפר גלעדי בהמשך קבוצת הגליל העליון. בעל  הכשרה
ותעודה כמאמן כדור סל.

התגייס לצנחנים למחרת פרוץ מבצע קדש (סיני). 30.1.1056. קורס
צניחה מזורז הכשירו להתקבל לגדוד הצנחנים 890 במסלול הטירונות, קורס מכי”ם
וקורס קצינים. במשך שנים רבות המשיך לשרת במערך המילואים   של הגדוד
כמ”פ וכסמג”ד בדרגת רס”ן עד שחרורו בשנת 1985. 

בתום שירותו הצבאי הסדיר חזר לקיבוץ והצטרף לענף גידולי השדה
בו עבד גם כנער. לצד עבודתו המשיך את פעילותו בחברת הילדים כמדריך אהוב בעיקר
בתחום ארגון טיולים  ברחבי הארץ והנחלת ידע רב בידיעת הארץ ושדאות לחניכיו
הצעירים בקיבוץ.

בענף גידולי שדה בניהולו של יגאל קרול ז”ל הופך עמי
לדמות מרכזית חרוץ ומעמיק,  יגאל מכשירו להחליפו בניהול הענף .שדות הכותנה של
כפר גלעדי הפכו לשם דבר בגליל. עם יעקב נויפלד ז”ל זכה לעבוד על הקטפת
הראשונה.

מעורב מאוד בנעשה בקיבוץ, פעיל בוועדות הכלכלה אך גם בחגים
ומסיבות בעל חוש הומור ומנחה.

נשלח ללימודי כלכלה בקורס למרכזי משק ברופין אשר נפתח בתנועה
הקיבוצית תוך כדי הלימודים פורצת מלחמת ששת הימים נלחם עם גדוד הצנחנים וחבריו
באום כתף בסיני וברמת הגולן במוצבים הסוריים ג’לבינה ודרבשיה. משלים את לימודיו
ונבחר למרכז משק כפר גלעדי בשתי קדנציות נפרדות. בין המלחמות והפעילות המשקית
הענפה  נולדו הבנים. 

לאחר מלחמת ששת הימים גויס ע”י הסוכנות היהודית חבל
הגליל והתנועות הקיבוציות כמלווה משקי של הקיבוצים בהתיישבות החדשה ברמת הגולן.
בזיכרונותיו כתב שהייתה זו התקופה המאתגרת ביותר בחייו. לאחר שלוש שנים נדרש
ע”י כפר גלעדי לחזור לפעילות במשק למרות בקשות התנועה והסוכנות היהודית.

עם החזרה לקיבוץ ניהל את המחלקה הקבלנית במחצבות כפר גלעדי
לאחר אהוד.

במלחמת יום כיפור נלחם ברמת הגולן כמ”פ המסייעת של גדוד
הצנחנים הצפוני שהוטס במסוקים לחרמון הסורי, קרב איגוף שקבע את גורל קרב החרמון
כולו. פרשה זו כתובה ביומן אישי שכתב בהיותו המפקד הראשון של מוצב החרמון הסורי
עליו הניף את דגל ישראל עם חבריו מהפלוגה. לאחר שניצלו במלחמה החלה ההתמודדות בשלג
שהחל מבלי שהיו מצוידים כנדרש וכמעט קפאו למוות כשהורדו מהמוצב גם במסוקים,
התקבלו הלוחמים במלון כפר גלעדי להתאוששות. כך נסגר מעגל של לחימה על הבית.

בשנת 1976 יצאה המשפחה למספר שנות חופש , שנה אחת בבני יהודה
ברמת הגולן וארבע שנים נוספות במושב עין יהב בערבה. .

בתחילת 1981. חזרה המשפחה לכפר גלעדי עמי חזר לנהל את מחלקת
עבודות עפר .

במלחמת לבנון 1982   השתתף לצד מח”ט החטיבה
הצפונית של הצנחנים יאיר עוגן חברו מיגור. 

לאחר המלחמה הדרדר מצב בריאותו. 

נטמן בבית העלמין בכפר גלעדי, בדרומה של החלקה המערבית.

לזכרו הפיקה המשפחה חוברת זיכרון וסרט זיכרון. כמו כן, יומן
מלחמת יום כיפור שכתב בכתב ידו המיוחד נמצא בעליית גג של חברו עודד אליגון , הודפס
ומשמש לחוקרים על קרב החרמון.

כתבה בתיה