דן נולד באיטליה, בבגרותו עבר לצ’כסלובקיה ושירת במשך שנתיים וחצי בצבא הצ’כי לאחר שחרורו עבר לפראג ועבד
כפקיד בחברת סרטים אמריקאית.
ב- 29 באוקטובר עזבו את צ’כוסלובקיה ברכבת והגיעו עד ברטסלבה.
שם נשארו שבועיים במחנה, ומשם שטו באניה בנהר דונאי לנמל סולינה בים השחור.
אחרי הפסקה של כמה שבועות, בטמפרטורה של 36 – 30 מעלות מתחת ל- 0, הצליחו להשיג אוניה טורקית שבדרך כלל היתה מובילה פחם,
וסוף סוף הצליחו להפליג לכיוון הארץ.
בים האגאי נפלו בשבי האנגלים. כל הצוות נעצר ותחת פיקוד של קפטן אנגלי הגיעו ישר עד נמל חיפה.
בחיפה הועבר למחנה סרפנד, ואילו חנה רעייתו הועברה למחנה פליטים בלתי לגאלים בעתלית.
במחנות נשארו חצי שנה ואז השתחררו.
תחילה גרו בגת רימון שליד פתח תקווה ומשם עברו לחמדיה.
דן התנדב לצבא הבריטי ושירת בבריגדה הצ’כית עד סוף מלחמת העולם השניה.
אחרי המלחמה עברו לפראג, ובשנת 1946 עלו יחד עם רותי ביתם הבכורה לארץ.
התגוררו בחיפה ודן עבד כנהג משאית.
באביב 1953 עברו עם שני ילדיהם רותי וצבי לקיבוץ כפר גלעדי.
בקיבוץ נולדו להם עוד שלושה ילדים – רון, עמי וגלית.
דן עבד 17 שנה בקיטור של המשק. לאחר מכן עבר לעבוד במפעל המשקפיים של הקיבוץ.
יהיה זיכרו ברוך!
