פניה ואחותה התאומה נולדו באופה שבהרי אורל למשפחה בת ארבע בנות, אביה היה סוחר בדים, משום כך הורשתה המשפחה לעבור

למוסקבה. האב נפטר כשפניה הייתה בת  10 שנים.

לאחר המהפכה הורעו תנאי החיים של המשפחה, פניה ואחיותיה היו פעילות ב”שומר הצעיר” והתכוננה לעלייה לא”י. בשל פעילותה הציונית נעצרה כמה פעמים ואף ישבה בכלא, לבסוף הוגלתה עם אחיותיה לקזחסטן.

בהיותן שם החליטו התאומות שאחת מהן תעלה לארץ והשנייה תעלה כשניתן יהיה, פניה זכתה בהגרלה ובשנת 1929 עלתה לישראל. תאומתה ואחות נוספת נשארו בגירוש עברו מסכת של מאסרים ורדיפות ורק לאחר 60 שנה ופרי מאמצים רבים הותר להן לשוב מן הגירוש ולעלות לישראל.

תחילה שהתה פניה בקיבוץ אפיקים ואחר כך הצטרפה ל”קיבוץ טבריה”,  נישאה לאלקה  עבדה בכבישים בנהריים ובחקלאות בשנת 1932 הצטרף הגרעין לכפר גלעדי. פה עבדה בגן הירק, בחינוך ובמפעל המשקפים שנים רבות ניהלה את מועדון החברים. נולדו ארבעת ילדיהם.

פניה לקחה חלק בפעילות ציבורית בקיבוץ ובתנועה.אהבה לרקוד, אופטימית בעלת חוש הומר, אימא וסבתא חמה.

יהי זיכרה ברוך!