נולדה למשפחה מרובת ילדים וקשת יום. אביה היה סבל ואימה זבנית בשוק. בגיל צעיר נאלצה להפסיק את לימודיה ולעזור בפרנסת המשפחה.
הצטרפה לתנועת הנעור נצ”ח למרות התנגדות משפחתה.
עברה הכשרה לקראת עלייתה ארצה.
בהיותה בת 20 עלתה ארצה והגיעה היישר לכפר גלעדי.
בחדר בו שוכנה היו גם שלוש חברות ושלושה חברים אושר אחד מן הבחורים היה לבחיר ליבה ולאחר תקופה קצרה נישאו, עברו לחדר משפחה משלהם והקימו קן משפחתי חם ואוהב.
כל ימיה עבדה קשה במכבסה, בבנין, במאפיה ובמשך 18 שנה הייתה מנהלת חדר האוכל של המלון. לימים סיפרה שהיו אלה השנים המאושרות בחייה.
בלטה בחריצותה, חריצות ומסירות אין קץ.
יהי זיכרה ברוך!
