חיה נולדה בלטביה בהיותה בת שנה  פרצה מלחמת העולם הראשונה אביה גויס לצבא  ואימה נאלצה לשלוח אותה אל הוריה בגלל קשיים כלכליים.

חיה מצאה אצל סבא וסבתא בית כפרי ופשוט אך, חם ואוהב.

בתום המלחמה אביה שב הביתה אך חיה לא יכלה לשוב לחיק משפחתה מכיוון שהגבול בין פולין ללטביה נשאר סגור.

חיה הצטרפה לתנועת ה”שומר המעיר”, לימים הוחזרה לבית הוריה בתחבולה של החלפתה בילדה דומה. חיה הגיעה לבית שבו אחים שנולדו להורים בעת העדרה והיא לא מכירה אותם.

החיים בבית ההורים היו קשים, השפה הייתה זרה, היא כבר לא בת יחידה, הבית היה מסורתי, השתייכותה לתנועת נוער חילוני  כל אלו גרמו לחיכוכים קשים עם הוריה ואחיה שהיה לרב.

בהיותה בת 19 יצאה להכשרה למרות בעיות בריאות, החיים בהכשרה היטיבו עמה  ושם זכתה להערכה רבה.

בשנת 1943 קיבלה אישור לעלות ארצה היישר לכפר גלעדי ומבחינתה היה זה הגשמת חלום.

פה עבדה במטבח, עסקה בצבעות,  במטעים, נישאה לשימעל’ה. ונולדו שלושת ילדיהם.

לאט, לאט התבהרו העניינים לגבי משפחתה שנשארה בגולה, אביה נפטר ואילו אימה אחיה נרצחו ע”י הנאצים.

לאחר כמה שנים חזרה לעבודתה במטבח וניהלה אותו ביד רמה אך גם באהבה רבה.

חיה נפטרה לאחר מחלה.

חיהל’ה כפי שנקראה בפינו הייתה אישה חרוצה, ישרה, צנועה ואהובה.

יהי זכרה ברוך!