שרה מרקמן ז”ל – 13/11/08 – 26/12/1916
שרה נולדה ב- 26/12/1916, נר אחרון של חנוכה, בעיירה אייספוטה שבלטביה.
היתה ביתו הבכורה מנישואיו השניים של סנדלר בשם ניסן.
מנשואיו אלו נולדו שלושה ילדים נוספים: שרה, אחיה יונה ואחותה מינה.
פרידה היתה אישה שקטה ונעימה, עקרת בית, שטיפלה בשבעת הילדים, ולימדה את בנותיה את כל המלאכות הטובות לאשה.
ואכן, שרה למדה במהרה את חכמת המחט והפליאה בשליטתה בה.
בילדותה, אהבה שרה ללמוד, לעשות עבודות יד, להתעמל, וכן השתתפה במקהלה שהיתה מתכנסת פעם בשבוע.
החלק בו שכנה העיירה אייספוטה היה בשטח כיבוש גרמני מאז מלחמת העולם הראשונה, ולכן שרה דיברה גרמנית, בנוסף על היידיש שדיברו בבית.
בתיכון למדה שרה בגימנסיה של גויים והיתה אחת משתי היהודיות היחידות.
בשבתות, הייתה משתתפת בפעילות של תנועת “השומר הצעיר”.
בגיל 16 וחצי, סיימה את הגימנסיה ונסעה להכשרה, כדי להתכונן לחיים בקיבוץ.
חייה בהכשרה לא היו חיים קלים.
תחילה, לא אישרו לה מהתנועה לעלות לישראל, כי חשבו שלא תהיה קיבוצניקית טובה, והשאירו אותה לחינוך נוסף.
היא היתה יפה, עדינה ונראה היה למדריכים שלא תוכל להשתלב במדינה החלוצית.
לאחר שנה, אישרו לה לעלות, אך היא חלתה ועברה שנה עד שהחלימה.
לאחר החלמתה, שוב חסרו לה אישורים והיא נשארה עוד שנתיים בהכשרה.
ואז הגיעו מספר מועט של סרטיפיקטים, רשיונות עלייה, והיו עליהם הרבה קופצים. לצורך זכייה בסרטיפיקט נעשו מבחנים בעברית ובציונות.
שרה זכתה בסרטיפיקט הנכסף ועמדה לעלות ארצה.
אך כל זה לא הספיק. הסרטיפיקט ניתן רק לזוגות נשואים, ושרה נישאה בנישואים פיקטיביים, כפי שנישאו רבים באותה תקופה, לנחום.
היא היתה בת 20 ובדרכה לארץ עברה דרך פולניה.
בעיירה אייספוטה היתה שרה חברה של יענק’ל זייל, שהיה מדריך שלה בתנועה. עם הגיעם לארץ “התגרשה” מבעלה והתחילה את נדודיה בארץ.
בתחילה הגיעה לאפיקים עבדה בגן ילדים ובבית חולים, ואז עברה לבנימינה, שם למדו העולים החדשים איך להיות עצמאיים בארץ. בבנימינה עבדה בקטיף.באוהלים.
במשך השנים נותק הקשר בין יענק’לה ושרה, אך כשעלתה לישראל – שב יענקל’ה לחזר אחריה במרץ ולבסוף עלה בידו לשכנעה, היא באה אחריו לכפר גלעדי והם נישאו.
כשהיתה שרה בת 23 נולד חגי, ולאחר חמש שנים נולדה אורה.
בכפר גלעדי עבדה שרה בבתי ילדים ואחר כך עברה לעבוד במחסן הילדים כתופרת, והתמידה בכך לאורך הרבה מאוד שנים.
שרה ויענקל’ה נפרדו.
ב- 1951, בפילוג, עברו לכפר גלעדי מדפנה מספר משפחות, ביניהן משפחת מרקמן. חיים מרקמן הכיר את שרה והם התאהבו ועברו להתגורר יחד.
בשנת 1955 נולדה בתם רותי.
שרה וחיים היו זוג מאוד מאושר וגידלו באהבה רבה את ילדתם המשותפת יחד עם ילדיהם מנישואיהם הקודמים.
בשנת 1967 נפטר חיים ממחלת הסרטן ושרה נותרה אלמנה בגיל51.
חלפו השנים, והמשפחה התרחבה.
שרה המשיכה לעבוד במחסן ילדים, תופרת בגדים לילדים, תחפושות לפורים, דגלים לחגים שונים, תפאורות להצגות וכל דבר שאפשר לחשוב עליו שמערב דמיון, חוסר שגרתיות ויצירתיות.
מחוץ לעבודה במחסן הילדים, עסקה שרה ביצירה מסוגים שונים: הדפסי משי, קרמיקה, רקמה אמנותית, והשתתפה בפעילויות שונות בתל-חי.
ברבות השנים פחתה הפעילות של מחסן הילדים. שרה המשיכה לתפור תפירה סלונית, לפי הזמנה, לשמחתן הרבה של בנות הקיבוץ.
לפני מספר שנים נסגר המחסן לחלוטין.
ב- 2003 עברה שרה להתגורר ב”בית והחלה לעבוד ב”סביונית” והפליאה בריקמה.
ביום חמישי, 13.11.08 בבוקר נפטרה.
יהי זיכרה ברוך!
