אורה נולדה בירושלים בתאריך 22.11.1938, בת בכורה ליצחק ומרים ארזי ואחות גדולה לרינה.

בגיל צעירה עברה עם משפחתה לקיבוץ כפר גלעדי והתאקלמה יפה.

את שנות ילדותה ונעוריה זכרה אורה באור חיובי מאוד. זכור לה במיוחד ערב הכרזת המדינה, ערב מלא ריקודים ושמחה בקרב המבוגרים.

בשנת 1948 הועברו ילדי הקיבוץ לחיפה והיא הופקדה על ידי הוריה לשמור על רינה, אחותה הצעירה. אורה לקחה משימה זו ברצינות ולא זזה מאחותה במשך כל שהותן בחיפה.

לאחר שהמצב הביטחוני בגליל נרגע, חזרו האחיות לקיבוץ, התאחדו עם הוריהן ושבו לשגרת החיים המבורכת.

שנת בר-המצווה זכורה לה במיוחד, עם המשימות האישיות, חלוקת הנשק על ידי אליעזר קרול ז”ל וירי במטווח ב”דרדר”.

את שנות בית הספר עד כיתה י”ב למדה בכפר גלעדי עם מורים נהדרים שהשפיעו עליה מאוד והעשירו אותה עם הרבה ידע ואהבה לאנשים ולסביבתה. לאחר סיום י”ב שנים, ביקשה ונשלחה ללמוד טיפול בתינוקות בחיפה.

מאז שהיא זוכרת את עצמה, אהבה אורה לטפל בתינוקות וילדים.

את אמנון הכירה בכפר גלעדי כאשר בא להתארח בבית המרגוע.

שנה לאחר פציעתו הקשה נישאו בקיבוץ.

למשפחה נולדנו ארבעה ילדים: אייל, רמי, ארז ורחלי.

בקיבוץ עבדה לאורך כל השנים בבית הילדים, ולאחר מכן עברה לעבודה עם מבוגרים ועשתה את עבודתה באהבה רבה. אורה אהבה את עבודתה בבית סביון וקשרה קשר אמיץ עם כולם.

אורה כשמה כן היא, הפיצה הרבה אור על סביבתה.

עם כל הולדת נכד שמחה רבות, והשקיעה את כל כולה במשפחה.

לאורך השנים רכשה הרבה חברים וסובבים שאהבו אותה.

טיפלה באמנון ובילדים במסירות גדולה לכל אורך השנים.

לכל אורך ילדותנו הייתה העוגן של המשפחה, וביחד עם אבא היו תמיד לצידנו ברגעים הטובים והפחות טובים.

נהנו ממשפחה גדולה, מלוכדת ומבורכת.

אמא וסבתא תחסר מאוד לנו ולכל הנכדים שהשאירה מאחור.

אוריאל, מור, קרן, אליה, קאלם וזוהר.

אמא לא נשכח אותך לעד ותחסרי לנו מאוד.

יהי זכרה ברוך