יודק’ה נולד בירושלים ספג לתוכו את האווירה המיוחדת של ירושלים, למד ערבית משכניו הערבים ואידיש ועברית מהבית.
לאחר סיום ביה”ס העממי בירושלים עבר לביה”ס החקלאי “מקווה ישראל”. עבד במפעלי ים המלח, הצטרף לנוטרות, הצטרף לפלמ”ח ושימש כקצין חבלה. במלחמת השחרור גויס לעלייה ב’ בעיראק
כבן למשפחה אשכנזית דובר ערבית רהוטה, בקי במנהגי הערבים הייתה השליחות לארץ ערבית תופעה מיוחדת . תלאות רבות וסיכוני חיים עברו עליו בתקופה זו, מכולן נחלץ בעזרת הידע בשפה
ובתרבות הערבית.
לכפר גלעדי היה קשור עוד מילדותו בזכות דודותיו שנישאו לחברי ה”שומר”. נישואיו לבינצ’ה הביאו אותו לבנות את ביתו בכפר גלעדי. כאן נולדו טל ואון.
ושוב בגלל הכרותו עם התרבות הערבית גויס בסמוך למלחמת ששת הימים לשירותי הביטחון.
בשובו השתלב במסגרייה,
לאחר מלחמת יום הכיפורים התנדב לעבוד בסדנת הטנקים ב”פילון” וזכה להערכה רבה בזכות כישוריו והיצירתיות שגילה.
בשנים האחרונות לחייו התמסר לטיפול בטל ובדרכו לביקור אצלה נפגע בתאונת דרכים.
יודקה ייזכר בזכות הפרק העלום, במעשה הציוני במחתרת בארץ ומחוצה לה.
בזכות שמחת החיים שלו, הריקודים הסוחפים במסיבות והקפיצות מעל מדורת ל”ג בעומר.
יהי זכרו ברוך
