גרישה עלה לארץ-ישראל באופן לא לגלי, כאשר חברי קבוצתו נצ”ח קיבלו אישור לעלות לא”י הוא לא קיבל מפאת גילו הצעיר, אך, הוא לא ויתר צעיר ונחוש – נסע לבקר את אחיו בצרפת, משם באוניה לבירות ובעזרת מבריחי גבול דרך איזור מטולה ניכנס לארץ והצטרף לחבריו בקיבוץ- טבריה, יחד איתם הגיע לכפר-גלעדי.
בכפר-גלעדי יזם הקמת מפעלים חקלאיים ותעשיות, שספינת הדגל שלו – “מחצבות.”
בכפר-גלעדי, נישא לפרומה ונולדו להם שלוש בנות ( הבכורה ניפטרה בגיל חצי שנה )
עסק שנים רבות בעליה ב’ – חיפש דרכים להעלות יהודים לארץ, מארצות אירופה וממדינות ערב על ידי פריצת גבולות באוויר בים וביבשה.
היה אחראי מטעם המוסד לעליה ב’, על הגבול הצפוני, שותף במבצע “מייקלברג” – עליה מוטסת מעיראק ואיטליה, מיוזמי עליה ד’ –עליית הדרכונים המזויפים.
עם עזיבת האנגלים, קיבל מטעם ההגנה את הפיקוד על נמל חיפה.
עם הקמת המדינה עסק ברכש אניות והפיכתן לאניות מילחמה.
בשנים 1952-1955 השתתף עם צוות שהקים את “נתיב” בחיפוש דרכים להעלאת יהודים מעבר למסך הברזל ועבד בשגרירות ברית-המועצות, עד ש’נישרף’ עי הלשנה של אהרוצ’יק כהן, חבר קיבוץ שער העמקים, וכמעט נתפש ע”י הק.ג.ב. הסובייטי.
ב 1956 השתתף בצוות שחיפש דרכים להעלות יהודים ממרוקו.
עבד במפעל הבנייה של איחוד הקבוצות והקיבוצים.
בסוף ימיו, ניהל את מפעל “פרי הגליל” והקים את החברה לפיתוח קצרין.
גרישה היה מיוזמי הקמת תעשיות בגליל ובקיבוצים.
מה שהספיק גרישה לעשות בחייו דיו למלא ביוגרפיות מרתקות רבות.
יהי זיכרו ברוך!
