כבר בצעירותו בלט באומץ ליבו והלך בדרך בה האמין.

היה פעיל בתנועה הציונית ה”שומר הצעיר” ברוסיה. נתפס וישב בבית הסוהר בתא מבודד. במשך שנתיים שהה ב”גירוש” באזרבייבג’אן.

ב-1930 עלה לארץ והצטרף ל”קבוץ טבריה”.

ב- 1932 הגיע לכפר גלעדי וכאן הכיר את קרסה, בשנת 1939 נישאו.

במשך כל שנות  עבודתו התמיד וריכז את ענף המטעים והשקיע בו את כל יכולותיו ומסירותו.

במשך השנים למד והתקדם מאוד בתחום המקצועי והכניס שיטות השקייה ודישון חדישות.

בשנים האחרונות התחבר יותר וותר לעולם היהדות והקדיש את כולו ללימוד יהדות וקבלה.

הוא חש אושר גדול וסיפוק בחידוש בית הכנסת בכפר גלעדי.

טיפח את המקום, הקדיש פינת לימוד מיוחדת לילדי הגן ובית הספר והמקום הפך להומה בימי חג.

עולמו הפנימי הייחודי והמגוון התחבר גם לשירה  העברית ולמוסיקה, למד נגינה בפסנתר והלחין לחן לפיוט  “אדון עולם”.

היו בו תעוזה ואמת מאד עמוקות להתמיד באומנותו, להלחם על דעותיו ולחיות את דרך חייו בצניעות ובשלמות אמיתית.

אהב מאד את המשפחה שבנה, ילדיו ונכדיו להם הנחיל ערכים של אמת, רוחניות ואמונה.

יהי זכרו ברוך!