גיטה נולדה למשפחה בת ששה אחים בשנת 1914 ברחה המשפחה לרוסיה שם חיו כפליטים ושם גם נפטרה  אמם. חזרו ללטביה   ובשנת 1922 יצאה גיטה לצרפת על מנת ללמוד רפואת שיניים.

בשנת 1936 עלתה כתיירת לארץ והצטרפה לאחותה חווקה שכבר הייתה בכפר גלעדי.

תחילה עבדה במשתלה אך, כשהתפנתה משרת רופאת שיניים פנתה לעבוד במקצועה ומאז במשך כחמישים שנים  שימשה כרופאת שיניים.

גיטה הייתה מוסד, היה חשוב לה להנחיל את מודעות לבריאות השן, דאגה לזמן חברים לטיפולים, ידעה להקל על ילדים שחששו מטיפולי שיניים, “רפואה היא 90% פסיכולוגיה” נהגה לומר ועל הכיסא במרפאה האזינה לחברים וידעה לתת עצות נבונות.

גיטה הייתה בעלת השכלה רחבה ידעה 7 שפות.

לימים לקתה בראייתה ונאלצה לעזוב את עבודתה, אך המשיכה לתת מהיידע שלה.

במלחמת יום כיפור נפל בנה אביהוא.

למרות כל הקשיים שפגעו בה ובמשפחה דבקה בחיים המשיכה לשמור על בית חם לכל משפחתה.

יהי זכרה ברוך!