לנדאו קטה

אביה של קטה היה סוחר עורות, וכשנפטר ממחלה המשיכה האם לשאת בעול הפרנסה וגידול הילדים.

בשנת 1921 עברה המשפחה לגרמניה והשתקעה בברלין. למרות הקשיים הכלכליים סיימה קטה את לימודי התיכון והמשיכה ולמדה רוקחות.

האווירה בבית הייתה ציונית ואמה עודדה אותה לעלות לא”י.

בשנת 1936 עלתה לארץ והשתקעה בירושלים, אמה ואחיה נספו בשואה.

בשנת 1940 הגיעה לכפר גלעדי, תחילה עבדה במטבח ואחר כך במרפאה, נישאה למתתיהו ונולדה ביתם דבורה.

שנים רבות עבדה במרפאה של בית המרגוע, וגם מופקדת על בריאותם של  נפגעי מחנות הנאצים.

מתוך דבריה של דבורה: “אימא – הזיכרון שלי ממך הנו של חיוך מלא אור ואהבה, של קבלה  ללא תנאי

גם בימיך הקשים תמיד חיוך, אור ועידוד”.

כזו הייתה קטה.

יהי זכרה ברוך!