אליעזר קרול נולד  בעיר קרמנצ’וג שבאוקראינה. אביו הסוחר היה מחובבי ציון, שחינך את ילדיו לעלייה לארץ ישראל.

במהלך הפרעות היה פעיל בארגון ההגנה העצמית  

לאחר שגויס לצבא הצאר הרוסי, נאסר אליעזר באשמת חתרנות מהפכנית ונידון לארבע שנות מאסר בעבודת פרך. בן תשע-עשרה היה אליעזר כאשר, לאחר שבילה שנתיים במאסר הצליח לברוח.

לארץ-ישראל התגלגל במקרה. דודו הציוני, שקיבל על עצמו לעזור לו, הבטיח לסדר את ניירות ההגירה של אליעזר בתנאי שיסע רק לארץ ישראל. בינואר 1908, בהגיעו לחיפה, הלך  ברגל לזיכרון-יעקב, שם גרואז אחותו וגיסו.

בזיכרון-יעקב עבד בכרמי האיכרים ושדותיהם כשכיר יום. תנאי העבודה הקשים של הפועלים היהודים במושבה המריצו אותו להתחיל בפעולה לשיפור תנאי המחיה ולארגון הפועלים. הוא היה, שותף להקמת ועד הפועלים בזיכרון-יעקב.

הידיעות שהגיעו אליו בדבר הקמת ארגון “השומר” עוררו בו רצון רב להכירו מקרוב, ולשם כך לעבור לגליל. אולם חבריו בזיכרון-יעקב לא נתנו לו לעזוב.

 פגישה עם ישראל שוחט שינתה את הלך מחשבותיו של אליעזר שינוי גמור. באופן מיוחד הוא נמשך לרעיון הפקדת השמירה בידי הפועל העברי. ואמנם, והוא קיבל על עצמו  את השמירה על הגורן

אליעזר נישא לחיה ונולד בנם אחיעם.

בחדרה לקח על עצמו אליעזר משימה נוספת – טיפול וסידור עולי תימן בעבודה בכרמים ובשדות.

יחד עם חבריו נדד אליעזר בין המושבות במשימות השמירה. בשנת 1913 הוא היה בין אנשי ה”שומר” שייסדו את תל-עדשים. שם, בתל-עדשים נולד בנו השני דב, שנקרא על שם אחיו של אליעזר שטבע בנהר בגולה. בנו השלישי נקרא יגאל.

בנובמבר 1918 התגייס אליעזר קרול לגדוד העברי הארץ-ישראלי. לאחר שעבר אימונים צבאיים עם חבריו במצרים, הוא הגיע לארץ במסגרת הצבא הבריטי. יחד עם מספר מצומצם של חברי השומר ששירתו בגדוד הארץ-ישראלי החל אליעזר לעסוק ברכישת נשק והעברתו לידי ארגון “השומר”. הקבוצה, שכונתה בשם ה”בשקירים”, מימנה בתחילה את הרכש ממשכורתיהם הצבאיות של חבריה.

בשנת 1920 היה אליעזר ממקימי גדוד העבודה, שבמסגרתו השתתף בסלילת כביש מגדל-צמח ובייבוש ביצות.

בשנת 1921 היה אליעזר בין משקמי כפר-גלעדי, שננטש במאורעות תל-חי. כפר-גלעדי הפך לביתו הקבוע של אליעזר, ובו התמסר לעבודה במטעים והיה ממפעילי ארגון המשתלות. תוך כדי עבודתו בקיבוץ המשיך אליעזר בפעילותו ברכישה, בהברחה ובאגירת נשק במחסן מרכזי. הוא גם טיפל בהברחת עולים מסוריה ומלבנון.

בשנת 1947 יצא אליעזר בשליחות לארצות אמריקה הדרומית לעודד עליית יהודים משם.

בשנת 1949 הוא עסק בהקמת קריית-שמונה.

יהי זכרו ברוך!