“אגדת המערה
בין הר ועמק במורד
אומרים יש מערה…”
הם חיו בארמון?! ארמון הוא בדרך כלל מקום מגורים גדול ונרחב. אלכסנדר זייד מצא דרך יצירתית למגורים, הוא הפך מערת קבורה מהתקופה הביזנטית לבית של ממש, אנשי “השומר” כינו אותו “הארמון”. במערה זו נערכו השבעות לארגון “השומר” וסודות רבים טמונים בה. כך מספרת ציפורה זייד מתוך זיכרונותיה, בעדות השמורה בארכיון בית “השומר”:
” מצאנו בתחתית ההר מערה. המערה, שלושת צדדיה הר וירק, צד אחד בנוי, זייד קרע בו חלונות, חצב שולחן טבעי וספסל מאבן, וזו הייתה דירתנו. הכנסתי מסביב הקירות עציצי אקליפטוס למען יוריק
כל השנה. ולהשלים את האידיליה גידלנו זוג יונים אפרוחים אשר האכלנו מפינו. כאשר היינו באים אל ארמוננו היונים היו יושבות על כתפינו באותות ניצחון במלחמה. כל האספות החשאיות של “השומר” התנהלו בארמון זה. למען לשמור על סודיותן.”
כיום ניתן לבקר בסג’רה (אילניה) ולהיחשף לסיפורים ולמערה ההיסטורית אשר עברה גלגולים רבים.
בצילום: ציפורה זייד ליד ביתם (המערה) בסג’רה בשנות ה-50 לערך. התמונה באדיבות טלי זייד (הצילום עבר עיבוד צבע).
אגדת המערה
מילים יחיאל מוהר לחן וילנסקי, שירה שושנה דאמרי