היכָן אֶקְדּוֹחַ יֵשׁ

בָּחוּר טוֹב שֶׁלִּי?

הֵיכָן אֶקְדּוֹחַ יֵשׁ

חֲבִיבִי שֶׁלִּי?

אנשי “השומר” לא הסתפקו רק בעבודה עברית, שמירה עברית והתיישבות עברית.

הם  לקחו על עצמם תפקידים נוספים ביניהם הברחת נשק והבאת עולים,

כך מספר איש “השומר” מרדכי טיטלמן :

“חלק מהנשק נשלח דרך נמל בירות, שהיה בהשגחת הצרפתים. חשבנו שהצרפתים לא יפריעונו במעשנו משום התחרות בינם לבין האנגלים, חשבנו גם כן שקל יהיה יותר להסתדר עם המשטרה הערבית בביירות (בקשישים!) מאשר עם האנגלים בארץ. הנשק היה מובא לבירות באבני ריחיים ובכל מיני הסוואות אחרות. משם היה מוסע בלי בדיקות יתרות על ידי עגלונים ערבים עד לכפר גלעדי, שם היו מפרקים אותו, ומעבירים- בצורות שונות ובזהירות רבה…בטרנספורטים שהגיעו דרך נמל ביירות טיפל בעיקר (מאיר) ספקטור. הם הכילו בעיקר נשק קטן, ציוד (כדורים) אבל גם מכונות ירייה כבדות (שווארצלוזה) מתוצרת אוסטריה.

בסביבה הקרובה יותר טיפלו נחום הורביץ ואני… נוסף לרכישת נשק, הטילו חברי “השומר” על עצמם את הטיפול בעלייה מביירות לארץ ישראל. דרך כפר גלעדי, לאחר ששערי הארץ נסגרו באופן רשמי על ידי האנגלים. גם כאן החליט “השומר” (המפורק)לאחוז בכל האמצעים נגד הפסקת עליה…”

מתוך: ארכיון כפר גלעדי                                 בצילום: סליק “השומר” בכפר גלעדי.